החלטה בתיק בש"פ 7334/10

1.            לפני שני הליכים שנידונו במאוחד: ההליך הראשון הוא בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב ב-בש"פ 7334/10 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים, החל מתאריך 15.10.2010, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 6312-03-09 ובת"פ 3812-09-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. ההליך השני הוא בקשה חמישית למעצרם של המשיבים ב-בש"פ 7363/10 לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ב-90 ימים, החל מתאריך 22.10.2010, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 6312-03-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. המשיבים בשתי הבקשות הנ"ל יכונו להלן, למען הנוחות, המשיבים.

             אפתח בהבאת העובדות הנוגעות לעניין.

2.            כנגד המשיבים הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב אישום אחד הוגש בתאריך 12.3.2009 נגד המשיבים ב-בש"פ 7363/10: עלי בן חאדר מסאלחה (להלן: מסאלחה) ומוחמד בן עלי אבו-ואסל (להלן: אבו-ואסל). באותה העת, המשיב ב-בש"פ 7334/10, עלי סעיד (להלן: סעיד), טרם אותר על ידי המשטרה למרות שזומן לחקירה, והוא נעצר רק בתאריך 21.8.2009. בתאריך 4.9.2009 הוגש נגד סעיד כתב אישום נפרד, ובהמשך הוגשה בקשה לאיחוד משפטו של סעיד עם משפטם של מסאלחה ואבו-ואסל, שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. כתבי האישום מייחסים למשיבים עבירות של שוד מזוין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע. למסאלחה ולסעיד מיוחסת גם עבירה של גניבת רכב. כתב אישום נגד סעיד כלל אישום נוסף המייחס לו עבירות של איומים, הדחה בחקירה, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט.

3.            מעובדות כתב האישום עולה כי במהלך חודש פברואר 2009 קשרו מסאלחה, סעיד, ועוד שניים אחרים - חסן עבד אלהדי (להלן: חסן) ורמי יאסין (להלן: רמי) - קשר לבצע שוד מזוין של חלפן כספים תושב פרדיס, מוניר מרעי (להלן: המתלונן), הגר בשכנות לחסן ורמי. עוד נטען כי במסגרת הקשר, פנו סעיד ומסאלחה לאבו-ואסל וביקשו ממנו שיסיע אותם לביתו של המתלונן לצורך ביצוע השוד וימלט אותם מהמקום באמצעות רכב מילוט. עוד נאמר בכתב האישום, כי לצורך ביצוע השוד גנבו מסאלחה וסעיד רכב, ולמחרת, בתאריך 9.2.2009, נסעו עמו למקום המפגש עם חסן ורמי, לשם הגיע גם אבו-ואסל ברכב נוסף שאמור היה לשמש כרכב מילוט. ממקום המפגש יצאו חסן ורמי לבצע תצפית על ביתו של המתלונן. בעת שיצא המתלונן מביתו ובידו שקית שהכילה 80,000 ש"ח, כרטיס אשראי, שיקים ומסמכים, חסמו המשיבים את דרכו באמצעות הרכב הגנוב ושדדו אותו כשהם רעולי פנים, תוך איומי אקדח. בשל התנגדות שגילה המתלונן באותו שלב - נטען כי המשיבים תקפו והכו אותו באמצעות האקדח וכן ירו בכתפו במטרה להתגבר עליו. לאחר שנטלו את השקית מידיו, כך בכתב האישום, נמלטו המשיבים עם הרכב הגנוב, אותו הציתו מאוחר יותר ונסו ברכב המילוט. למחרת היום, כך נטען, נפגשו אבו-ואסל, חסן ורמי בביתו של מסאלחה וחילקו ביניהם את השלל. כתוצאה מן הירי שבוצע במהלך השוד נגרם למתלונן פצע ירי בכתף שמאל, שברים מרוסקים רבים והוא עבר ניתוח וטיפולים שונים.

4.            על פי עובדות האישום השני בכתב האישום שהוגש נגד סעיד בלבד, בסביבות סוף יוני 2009, בעודו בורח מהמשטרה, הגיע סעיד למקום עבודתו של באסל מסאלחה (להלן: באסל) ביודעו כי הוא עד תביעה בנוגע לשוד ולגניבת הרכב המתואר באישום הראשון. סעיד איים על באסל כי יפגע בו ובבני משפחתו אם לא ישנה את הגירסה שמסר למשטרה לעניין מעורבותיהן של סעיד, מסאלחה ואבו-ואסל באירוע השוד. על פי הנטען בכתב האישום, הורה סעיד לבאסל למסור למשטרה כי מבצעי השוד הם רמי וחסן.

בשולי הדברים אציין כי בתאריך 14.5.2009, הורשעו רמי וחסן על פי הודאתם, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שוד בחבורה, וקשירת קשר לפשע. בית המשפט השית עליהם עונש של 54 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 24 חודשי מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח.

5.            עם הגשת כתב האישום נגד מסאלחה ואבו-ואסל, הוגשה גם בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בדיון שהתקיים בתאריך 25.3.2009, הודיע בא כוחו של מסאלחה כי קיימת הסכמה למעצרו של מרשו עד תום ההליכים, תוך שמירה על זכותו לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר. לעומתו, בא כוחו של אבו-ואסל טען כי לא קיימות ראיות מספיקות להוכחת העבירות המיוחסות לו. בסופו של יום, בתאריך 6.4.2009, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' שפירא) על מעצרו של אבו-ואסל עד תום ההליכים נגדו לאחר שמצא כי יש בתיק החקירה מספיק ראיות לכאורה כנגדו. ערר שהגיש אבו-ואסל על החלטה זו נדחה על ידי חברי, השופט י' דנציגר בתאריך 4.6.2009. עם הגשת כתב האישום נגד סעיד, לאחר שנעצר כאמור במהלך חודש אוגוסט 2009, הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים בתאריך 22.9.2009, הודיע בא כוחו של סעיד כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר בעניינו, תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר בכל עת.

6.            משלא הסתיים משפטם של מסאלחה ואבו-ואסל בתום תשעה חודשים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם ב-90 ימים. בקשה זו התקבלה על ידי חברי, השופט א' גרוניס בתאריך 14.12.2009. בתום 90 הימים, הוגשה בקשה נוספת, ובתאריך 11.3.2010, האריכה חברתי, השופטת א' חיות את מעצרם של מסאלחה ואבו-ואסל ב-90 ימים נוספים. במהלך הארכה זו, דחה בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ר' שפירא) בתאריך 26.5.2010, את בקשתו של אבו-ואסל לעיון חוזר בשאלת המשך מעצרו, שהוגשה על בסיס נימוק של כרסום בראיות נגד אבו-ואסל, בשילוב הטענה של חלוף הזמן.

בחלוף 90 ימים, הגישה המבקשת בקשה שלישית להארכת מעצרם של מסאלחה ואבו-ואסל. בשלב זה עברו תשעה חודשים ממעצרו של סעיד ולכן הוגשה גם בקשה ראשונה להארכת מעצרו של סעיד. בתאריך 28.5.2010, האריכה חברתי, השופטת מ' נאור, את מעצרם של מסאלחה ואבו-ואסל ב-90 ימים נוספים, וכן, בהחלטה נפרדת, האריכה גם את מעצרו של סעיד ב-90 יום. בעקבות בקשה נוספת, שהוגשה בחלוף 90 הימים, האריך חברי, השופט א' רובינשטיין, את מעצרם של המשיבים ב-45 ימים.

למען שלמות התמונה אציין עוד כי הצדדים עדכנו כי בתאריך 14.10.2010, בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) דחה את בקשתו של סעיד לעיון חוזר במעצרו, וקבע כי סעיד יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

7.            לקראת פקיעת הארכת המעצר הרביעית של מסאלחה ואבו-ואסל, והארכת המעצר השנייה של סעיד - פנתה המבקשת שוב וביקשה הארכה של מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, וזו הבקשה שלפני. יצוין כי בדיון שהתקיים בפני, בתאריך 13.10.2010, הוארך על ידי מעצרם של המשיבים עד להחלטה אחרת.